Naama Rak 👾

typical ai use case

הנקודה היא שמוזס לקח את תפיסת העולם שלו ולמעשה קיבע אותה בחומר והנציח את האפליה לדורות קדימה, אבל מרגע שהגשרים קיימים קשה לראות את האידאולוגיה שמאחוריהם, הם נראים כמו סתם חלק מהנוף. זה נכון גם לטכנולוגיות: הן תמיד מקבעות בתוכן את תפיסת העולם של מי שיצר אותן, אלא שבו בזמן הם גם נראות לנו כמו עוד חפץ.

המאמר הקלאסי של ווינר שואל "האם לחפצים יכולה להיות פוליטיקה"? והתשובה שלו היא שכן, ועוד איך. אבל מן הסתם זה לא החפץ לבדו אלא הסביבה האידאולוגית שמולידה אותו; אחת הדוגמאות במאמר היא הגשרים שתכנן רוברט מוזס, שהיו נמוכים כדי לאפשר לאוטובוסים לעבור מתחתיהם ולכן רק מי שהיה לו רכב פרטי יכל להגיע לפארק. <

"אנחנו רגילים לחשוב על טכנולוגיה ככלים ניטרליים שאפשר להשתמש בהם לטובה, או לרעה, או משהו באמצע. אבל אנחנו בדרך כלל לא עוצרים לחשוב אם מכשיר מסוים עוצב ונבנה באופן שמייצר סט של השלכות שקודם לשימושים המוצהרים של אותו מכשיר".
- Langdon Winner, "Do Artifacts Have Politics?"

לו רק השימוש הממוצע של החרא הזה היה ״שאלה ממוצעת״ פעם ב ולא ״צ׳אט איך אני קושר שרוך תתרגם לי ספר תגיד לי איך אני מרגיש תזכיר לי איך הרגשתי לפני חמש דקות״

טוסטר מאוד לא יעיל אנרגטית שגם מבזבז מלא מים. זה אולי היה מפריע לי פחות לראות אנשים מתמכרים אליו אם לא היה האספקט הזה

לא נוגעת בחרא הזה ולא מתכננת להתחיל

a woman with purple hair is wearing a shirt that says " feel the low " ALT: a woman with purple hair is wearing a shirt that says " feel the low "

תיעוד אותנטי שלי מאזינה לDo you hear the people sing באוטובוס

נאמר כעת במשרד: ״תראה, קר פה כמו באושוויץ״

ראיתי בהקרנת טרום עם אנשים שלא היו בקטע ומישהי אמרה ״אפשר בלי שיר?״ כשהתחיל פור גוד

אחותיייייי זה השם של הסרט שלי נעלייך מעל רגלייך

זה הזמן למעשים!

סליחה, התכוונתי זה הזמן ל*מאפים*!

מקומות לתרום בגדים, כלי בית, דברים לתחביבים וכו׳ שאשכרה צריכים? רצוי בתל אביב והסביבה אבל לא חובה

מישהו חירבן את היום שלי לגמרי ועוד חושב שהוא היה החלק הסבבה בסיפור איך כיף 🤩🤩🤩

לא הייתי פה הרבה זמן אז הבאתי לכם שועל

שועל בקרנבל

"You can't un-invent AI!" We can't un-invent asbestos either. That doesn't mean we have to use it.

🤞🏼

שתהיה לנו שנה טובה.
שהחטופים יחזרו,
שהשפיות תחזור,
שהשקט ישרור בארץ כולה, דרום צפון ובין 2 ל-4 (אני מסתכל עליכם בניין בשיפוצים),
שנצמח כמו עץ התפוח,
שהשנה תהיה מתוקה כמו תפוח ואוכמנית,
שהשנה תהיה מאתגרת כמו תפוח שנמצא על המדף,
שתהיה קראנצ'ית כמו תפוח,
שתהיה מבריקה ועסיסית כמו תפוח.

מממ, תפוח!

אני מדמיינת שככה המסעות המוזרים שמומינאמא הייתה עושה פעם בלי להגיד לאף אחד לאן היו נראים. רק כנראה במקומות יפים ולא בכזה… ערים באירופה

רציתי להגיד שזה מרפא ומטעין אנרגיות ואיזה כיף לפעמים לא להצטרך ליישר קו עם הציפיות של מישהו או לשמור על אנרגיות גבוהות ולו״ז מסודר והכל, אבל זה רק חצי נכון. לפעמים דווקא השיטוט נגמר באנרגיות נמוכות או לילה שקשה לישון או שעצוב בו. אבל זה מגרד חלק בנשמה שלי, אני צריכה את זה בין אם זה ״נכון״ לי או לא

בשנים האחרונות יצא לי לטייל יותר לבד בחו״ל ונכנסה לי ללב החוויה המוזרה הזו של להסתובב באזורים אורבניים מוזנחים, ריקים, לא זוהרים או יפים או מלהיבים במיוחד. ללכת לכיוון איזה מטרה כללית או בלי מטרה בכלל ופשוט לספוג את כל הרגשות שעולים מזה. מצב תודעה קצת בודד וחייזרי אבל גם שסופג וחווה את הכל מסביב

בחודשיים הקרובים יש לי חופשה מתוכננת באיטליה שבטוח תכלול המון נופים יפים ואוכל טעים וקצת אחריה חופשה קצרה יחסית בסלוניקי שממנה אני ממשיכה לכנס בבודפשט. פתאום באמצע הלילה בלי קשר לשום דבר מצאתי את עצמי מתרגשת קצת דווקא מהנסיעה הקטנה יותר למרות שהיא פחות מלהיבה

רילייטבל ברמות

התקשרתי לרופא שיניים בלחץ על הבוקר והוא היה כזה ״אה בסדר אז תשטפי במי מלח ונדבר אחרי החג״
אדוניייייי נשבר לי השן אומרים לךךךך

אבא שלי נכנס איתי בכוח למריבות על זה בידיעה שאני לא משתמשת בצ׳אט בשביל כלום. גם בהקשרים ממש נבזיים כמו לרמוז לי שכל הקולגות שלי כבר עובדים עם זה ורק אני נשארת מאחור. ליטרלי מי שאל

נשברה ונפלה לי חתיכה משן בינה כלואה (כמובן מהחלק הלא כלוא) ודי בלי סיבה???? כאילו לא לעסתי בדיוק משהו קשה או לא יודעת מה

אה וואלה באמת ישבתי על כיסא וחיכיתי שיגידו לי להיות חברה שלהם 👍👍

וכאילו בסדר הכל טוב זה לא איזה קטע מין גירלז ואני סבבה עם כולם אבל בא לי להיות מאלה שמצליחים לעשות חברים לחיים בכל מקום שהם נמצאים בו ובמקום אני הקולגה שעושים איתה קצת צחוקים ושוכחים שנה אחרי שסיימנו לעבוד ביחד

אני יודעת שזה דבר נורא טיפשי להתבאס עליו אבל יש יום הולדת למישהי במשרד שאני אוהבת ולא הוזמנתי. אין לי מושג מה היו השיקולים את מי כן להזמין ומי לא אבל כל הבנות במשרד מעלות תמונות יפות בסטורי ואני בבית מתבאסת שלמה אני אף פעם לא מקובלת בעבודה

כולם לרשום לעצמם שאם הם שורדים את החורבן ומקימים מחדש את הציביליזציה מעפר, הפעם בואו ננסה בלי האינטרנט