למעשה זה שהוא מת אומר שאנחנו יכולים לדמיין שזה היה קורה ככה ולהרגיש קצת פחות את האשמה על ההתענגות מבשורות טובות בגלל שכחצי ממנו נכתב כנראה ע"י אדם בסדר דיו שאפילו ניתק קשר מגיימן עוד לפני הפרשה [בנסיבות של מוות מאלצהיימר😅 - אבל בכל זאת😅]
למעשה זה שהוא מת אומר שאנחנו יכולים לדמיין שזה היה קורה ככה ולהרגיש קצת פחות את האשמה על ההתענגות מבשורות טובות בגלל שכחצי ממנו נכתב כנראה ע"י אדם בסדר דיו שאפילו ניתק קשר מגיימן עוד לפני הפרשה [בנסיבות של מוות מאלצהיימר😅 - אבל בכל זאת😅]
כמו שזה נראה אף אחד מהמגיבים [כולל אותי] לא רואה מדבקות אלא גב שרירי שגורם לשילוב בין שריקת הערכה לקנאה בעוצמה הפיזית שהוא משדר
אני יודעת בתור פוסט טראומטית ותיקה שהמוח שלי עובר ישר לf של לקפוא או להתנחמד ומדלג על השניים הראשונים במצבי סטרס
מרגישה גרועה ופאשלונרית מול כולם
וקצת הרבה כישלון שהיו צריכים לגונן עלי והעימות שהתפתח סביבי וסביב והגיבוי והעזרה בין בערך חצי מדרג הניהולי מול כל המתלמדים
היום היה קשוח בעבודה
מצד אחד מתלמדים
מצד שני לקוח אלים מילולית שהפעיל טריגרים
מצד שלישי גיבוי מלא של ההנהלה מול הלקוח ומול עובד ותיק שהיה אמור לעזור אבל בחר להשחיל נזיפות אלי
מצד רביעי מרגישה חשופה נורא ובו זמנית מוגנת נורא
מבולבלת, אשמה, מובכת, מרגישה מתחזה ומאכזבת
וזו קצת קריאה לעזרה ביישר המציאות
אז ככה
אם משהו יפה בעיניי אני מחמיאה
אפילו לזרים גמורים שאני לא אראה ואדבר איתם שוב לעולם מעבר למחמאה
וזה תקף לא פחות לאנשים שאני מכירה
יום חרא בעבודה
בעיקר כי אני באתי הפוכה קצת ואז לא היה קפה ואז טריגר מסיפור של קולגה למוות של אמא שלי וכל מה שכרוך בזה וכל האשמה וכאב הלב סביבה
ואז לקוחות מעצבנים ובלתי ודברים שהסתבכו לי
ואני עייפה ואבלה ומוצפת
לפחות שיחררו אותי קצת מוקדם
אומג
מזל טוב🥳
אני: מנסה לקרוא
צ'יבי: נצמדת עם הירך ללחי הימנית שלי,
הזנב מתופף לי על הראש, הבטן מולי ודוחפת את הראש שלה לכיוון היד השמאלית שלי בדרישה שאלטף ואגרד
הבוקר יוקי העיר אותי בנגיעת כפה בפנים כי התעכבתי עם לקום לתת לו את התרופות
הוא שונא אותן ולא טעים לו אבל הבוקר הוא העיר אותי בשביל להזכיר לי
וזה בערך הדבר הכי הכי מתוק בעולם
כן קצת התחמק ממני כשבאתי עם התרופה מוכנה אבל באופן סמלי מאוד
הדלקתי את עצמי בגעגועים ואני לא יודעת מה לעשות איתם
זה כמו אבק שריפה בתוך הנשמה שנדלק בזיקוקים של כמיהה וכאב ורוך
למרות שזה הסתיים כואב הקשר הזה היה דבר כלכך מיטיב שאחרי שהעלבון והכאב והכעס שככו עולה כל השאר
מאוד מאוד מזדהה עם כל מה שכתבת
לצערי לא
שאלתי את הוטרינר על זה
וגם טונה/מי טונה אסור לו כי זה יפגע בניסיון לאזן את החומציות של השתן כדי שהאבנים יפסיקו להווצר
כן
ותמיד חשבתי שמה שיהפוך לחירום אצלו זו החיבה שלו לאכול הכל כולל ניילונים
ואז יצא שזה בא מכיוון אחר בכלל ועכשיו הוא אומללי גם כי הוא גרגרן שתמיד אוכל מעשר מכל דבר חלבי או בשרי שאני אוכלת ועכשיו אסור לו [שלא לדבר שאנטביוטיקות לא טעימות לו וזה לא בא במתכונת שאפשר להקל עליו כי זה מזרקים לפה]
כרגע זה לא כדורים אלא מזרקים עם משכך כאבים ואנטיביוטיקות כדי לנסות להסדיר את הסיבה לחסימת השתן שהייתה לו השבוע וכבר עברנו לאוכל רפואי ואסור לו כמעט כלום חוץ ממנו
הוטרינר גזר לחתול ציפורניים כדי שאסבול פחות מהמיני סכינים האלו כשאני נותנת לו אנטיביוטיקה
אמר שזה יחזיק לשבועיים בערך
לפי הקצב שהוא משייף אותן עכשיו יקח לו פחות זמן להגיע שוב לחדות התער הרגילה שלו
חתיכת יום מטורף
גם תחילת שבוע שני בעבודה חדשה וגם חתול עם חסימת שתן שרצנו לוטרינר וטיפול חירום כי אחרת לא היה חתול
אם רק היית מספיק קרובה לצפון אז בהחלט כן❤️
תכתבי!!!!
אני מתה לקרוא ספר מלא שלך
אני אוהבת מאוד את הקצרים שלך וחושבת שהם מעולים ברמות ושאין מצב שלהרחיב אחד מהם יצא גרוע
הווליום הרגשי של התיאורים החדר בקצה המסדרון גבוהה מדי ומשאיר אותי במבט מבחוץ
כאילו מנסים ללחוץ לי בכוח על בלוטות הרגש וזה לא עובד לי
ובא לי אימה טובה
אבל לא בא לי להתלכלך איתו בזה
עברתי למקום אחר שהרבה יותר טוב לי מהרבה בחינות ובזה נגמר הסיפור מבחינתי
אני חושבת שזה למעשה פעולה מאוד מאוד הגיונית
כי יש גבול לכמה שאפשר לשאת וניתוק/קהות נפשית זה בדיוק הגבול הזה ואת ממש לא היחידה בזה
גם אני בקהות אבל בדרך אחרת
מודה שכבר תקופה מרגיש לי שאת רגל וחצי מחוץ לארץ הזו
אבל לא עוזבת באמת כי השורשים שלך נטועים עמוק מכדי שתעקרי אותם מפה ותעזבי עד הסוף
בעיקר סבלתי וניסיתי לתקן בעצמי
זה יפה ממש
אותי בעל בית השאיר ככה שבועיים עד שהצלחתי לתקן לבד
אבל מבחינתי זו לגמרי הייתה עילה לא לחדש חוזה מולו ולעבור דירה
עכשיו מסקרן אותי מה הייתה התשובה
הבית הזה פשוט עושה לי טוב
מלא מקום ואוויר ואור שמש ונגישות להכל
זה קטע מרגיז ממש ממש
כי מה הקטע של להפוך תרופות לקשות לשימוש ולא מתאימות לקהל היעד שלהן
לא מזמן נתקלתי בזה שאחת התרופות של סבתא שלי לדמנציה באה בכדור ענקי שבלתי אפשרי לבליעה על ידי דמנטיים שיש להם קושי בבליעה [שזה אחד התסמינים של דמנציה]
כנראה שאני שוב צריכה להגיע איתה לוטרינר כי אולי זה משהו בתחום הבטן שהמרפאה שהייתי בה לא איתרה ואולי זה משהו מתחום הנשימה כמו אסתמה